פסק הדין בעניין דמול - 1
בפסק דין שניתן ביום 23.9.20 בשלוש תביעות דיבה שהגיש עו"ד יובל דמול כנגד יואב יצחק קבעה כב' השופטת כרמית בן-אליעזר כי: יואב יצחק פרסם שוב ושוב באתר ניוז 1 לשון הרע והכפשות חמורות כנגד התובע, וחייבה אותו בהוצאות בסך 25,000 שקל.
כמו כן קבע בית המשפט כי בהמשך ינתן פס"ד משלים (ראו בפוסט הבא) בו יקבע גובה הפיצוי שיהא על יצחק לשלם לתובע.
פסק הדין בעניין דמול - 2
בפסק הדין המשלים שניתן ביום 18.7.21 חייב בית המשפט את יואב יצחק בתשלום פיצויים גבוהים לתובע בסך 145,000 שקל וכן בתשלום הוצאות נוסף בסך 10,000 שקל.
בית המשפט ציין כנסיבות לחומרה את העובדה שהפרסומים נעשו בכוונה לפגוע וכן את העובדה שיואב יצחק לא התנצל על פרסומיו המכפישים ואף המשיך להתעקש לאורך כל הדרך כי פרסומיו הם "מדויקים ומוצדקים".
פסק הדין בעניין ברקוביץ - 1
בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 7.7.20 במסגרת ערעור שהגישו האונברסיטה הפתוחה והמנהל מטעמה מר אלדד ברקוביץ על פסק הדין של בית משפט השלום שדחה את תביעת הדיבה שהגישו נגד יואב יצחק, קבעה כב' השופטת תמר שרון-נתנאל כי: יואב יצחק פרסם באופן בלתי נכון ובלתי הוגן כתב טענות המכיל הכפשות חמורות כנגד מר ברקוביץ, ועל כן עליו להסיר את הפרסום המשמיץ מאתר ניוז 1 באופן מיידי.
כמו כן הורה ביהמ"ש המחוזי על החזרת התיק לבית משפט השלום
ע"מ שיקבע את הפיצוי שיצטרך יואב יצחק לשלם לתובעים.
בנוסף חייב ביהמ"ש את יצחק בהוצאות הערעור בסך 10,000
שקל.
פסק הדין בעניין ברקוביץ - 3
מפלה אחר מפלה: ביום
20.4.21 ניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה פסק דין נוסף במסגרת ערעור שהגישו
האונברסיטה הפתוחה והמנהל מטעמה, על סכום הפיצוי הנמוך שנקבע להם ע"י בית
משפט השלום (1,000 שקל).
בית המשפט המחוזי קיבל
את הערעור וחייב את יואב יצחק לשלם לתובעים פיצוי בסך 25,000 שקל.
בנוסף חויב יצחק לשלם
למערערים את אגרת ההליך בבית משפט השלום (כ- 7,000 ש"ח), וכן הוצאות
משפט ושכ"ט עו"ד בסך 13,500 שקל.
פסק הדין בעניין אסבן
בפסק דין בהסכמה שניתן ביום 7.12.22 בתביעת לשון הרע שהגיש עו"ד אבירן אסבן כנגד יואב יצחק וכנגד העורך המשפטי של אתר ניוז 1 העיתונאי איתמר לוין חויבו הנתבעים בתשלום פיצוי לתובע בסך 15,000 ש"ח וכן בתשלום סך 5,700 ש"ח בגין שכ"ט והוצאות משפט.
כמו כן חויבו הנתבעים למחוק מהכתבה שפרסמו את הטענה המשמיצה לפיה כביכול בית המשפט קבע בפסק דין כי התובע ניסה להטעות את בית המשפט.
"הָאַרְיֵה"
שֶׁהָפַךְ לְשָׁפָן
יואב יצחק פרסם פעם אחר
פעם ידיעות מכפישות כנגד השר אביגדור ליברמן יו"ר מפלגת ישראל ביתנו,
והכריז: פרסמתי אמת ואעמוד על כך גם אם אגיע לביהמ"ש!
דא עקא,
"העיתונאי האמיץ" שינה "לפתע" את דעתו לאחר
שחטף מליברמן שתי קובלנות פליליות...
בחודש אוקטובר 2019 פרסם יואב יצחק ידיעה מכפישה על מר אביגדור ליברמן ולפיה: "קצינה בכירה במשטרה שפרטיה שמורים במערכת ניוז 1, הדליפה עבורו מידע רגיש
מחקירות".
בעקבות מכתב התראה ששלח ב"כ של ליברמן ליואב יצחק, השיב יצחק במכתב תוקפני
ומתגרה בו נכתב בין השאר כדלקמן: אני דוחה בזה את טענות מרשיך. פרסמתי דברי אמת... ואעמוד על כך, כמובן, בכל דיון שיתקיים,
קל וחומר אם וכאשר נגיע לערכאות משפטיות.
לנוכח מכתבו המתגרה של יצחק, הגיש ליברמן קובלנה פלילית לפי חוק איסור לשון הרע.
חודש לאחר מכן הגיש ליברמן קובלנה נוספת בעקבות כתבה נוספת שפרסם יואב יצחק באתר ניוז 1, הפעם תחת הכותרת "בניו של שר הביטחון ליברמן נפגשו בחשאי במוסקבה עם היזם משה ישעיהו – כשנזקק לשחרור שטח אש להקמת הישוב נווה תמרים".
בכתבה זו טען יואב יצחק (ממוחו הקודח) כי עלול לעלות חשד לפיו קיים קשר מובנה בין הפגישה החשאית במוסקבה שקיימו יעקב ועמוס ליברמן עם משה ישעיהו מעין 'סיבה ומסובב' לבין החלטות משרד
הביטחון לשחרר את הקרקעות מהגדרתם כשטח אש לשם הקמת הישוב נווה תמרים.
עם הגעת שלב ההוכחות בקובלנות הפליליות (שאוחדו לתיק אחד) לסיומו, הפצירה כב' השופטת אליאנא דניאלי ביואב יצחק שיתפשר עם ליברמן, ואף התריעה כי קיים סיכון שהכרעת דין בקובלנה עשויה להוביל להרשעה שבצידה עונש של שנת מאסר...
"למרבה הפלא" בשלב הסיכומים יואב יצחק 'השתפן' והסכים לפשרה שהוצעה במסגרת הליך גישור ולפיה: ביחס לפרסום נשוא האישום הראשון יואב יצחק מצהיר (בניגוד לידיעה המקורית...) כי: "לא טען ואינו טוען שליברמן ו/או מי מטעמו קיבלו הדלפה כלשהי מקצינת משטרה".
וכמו כן, ביחס לפרסום נשוא האישום השני יואב יצחק מצהיר (בניגוד לחשד שהעלה ממוחו הקודח...) כי: "לא טען ואינו טוען שליברמן היה שותף באופן כלשהו בהחלטת משרד הביטחון שלא להתנגד להקמת היישוב נווה תמרים".
לנוכח הצהרת הכניעה המביכה של "העיתונאי האמיץ", הסכים ליברמן למחיקת הקובלנות הפליליות.
כך קבעה כב' השופטת רות רונן, בפסק דין שניתן בשנת 2004 בתביעת לשון
הרע בסך 100,000 ש"ח שהגיש יואב יצחק נגד הבלוגר משה הלוי, בה טען כי הלוי
פרסם ידיעה שהציגה אותו כמי שהשמיץ וביזה את שופטת בית המשפט העליון (לימים
הנשיאה) כב' השופטת דורית בייניש.
בפסה"ד נקבע כי: על אף העובדה שהלוי פרסם לשון הרע, יהיה עליו לשלם ליצחק פיצוי מופחת בסך 10,000 ש"ח בלבד (עשירית מסכום התביעה), היות ויצחק (למרבה הבושה) הוא: אדם פרובוקטיבי שמאחוריו שורה ארוכה של פרסומים פוגעים ובוטים, ומשום כך הפגיעה בשמו היא פגיעה פחותה...
אוֹי לְאוֹתָהּ
בּוּשָׁה!
גם לאחר שבית המשפט המחוזי דחה על הסף את בקשת
הערעור שהגיש עורך דין ראובן יצחק על פסק הדין שניתן בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו,
עו"ד יצחק 'לא אמר נואש' והגיש בקשת ערעור נוספת (ב'גלגול שלישי')
לביהמ"ש העליון (בצירוף בקשה לפטור מעירבון עקב "מצבו הכלכלי הקשה"
שנדחתה על הסף...).
דא עקא, גם ביהמ"ש העליון (כב' השופט מני
מזוז) דחה את בקשת הערעור על הסף, וקבע בהחלטתו כי: עו"ד יצחק הגיש (למרבה הבושה) את בקשת הערעור לאחר שחלף המועד להגשתה...
לא זו אף זו, ביהמ"ש העליון קבע בנוסף כי:
עו"ד ראובן יצחק הגיש (למרבה הבושה) את בקשת הערעור לבית המשפט הלא -
מתאים...
